מיקרופניס

מיקרופניס (או מיקרו פאלוס) היא תופעה שבה איבר המין קטן מאוד, ולכן נדרשת לרוב התערבות רפואית על מנת לאפשר עשיית צרכים בצורה נוחה או לקיים יחסי מין.

על פי הערכות מהשנים 97' עד 2000, כ-0.015% מהגברים בארה"ב סובלים מתסמונת הפין הקטן.

מה ההבדל בין מיקרופניס לתסמונת הפין הקטן?

יש להבדיל בין גברים הסובלים ממיקרופניס, לבין גברים שאיבר המין שלהם לא גדול מספיק בעיני עצמם,למרות שהוא תקין מבחינה רפואית (יותר מ-2 ס"מ במצב רפוי ו-6 ס"מ במצב זקפה).

לעיתים נהוג לאבחן את הגברים הללו, כי הם סובלים מ"תסמונת הפין הקטן".

לביטוי "תסמונת הפין הקטן" אין משמעות רפואית, מפני שלרוב הסובלים מהבעיה יכולים לקיים יחסי מין ולהוליד ילדים.

יש גם לשים לב שבגיל ההתפתחות המינית (בין 10 ל-14 אצל גברים), איבר המין עשוי להתארך ולהתעבות באחוזים ניכרים.

יתרה מכך כמעט ואין כל שינוי בגודל איבר המין וההתפתחות שלו מהלידה ועד גיל ההתבגרות.

הסיבות למיקרופניס עשויות להיות גנטיות, כאשר לפחות לאחד מהגברים האחרים במשפחה (הן מהצד של האם והן מהצד של האב) סובלים או סבלו ממנה.

כאשר הגורם הוא אינו גנטי, ייתכן כי המקור הוא הורמונלי (לרוב חוסר בטסטוסטרון)  או התפתחותי (ברמה הכרומוזומלית).

לעיתים קיימים גם ליקויים אחרים במערכת המין כגון אשכים תמירים אשר לא ירדו לשק האשכים או התפתחות זכרית לא מלאה.

בין גורמי הסיכון בזמן ההיריון ניתן למנות חשיפה לחומרים מזיקים כגון כימיקלים או חומרי הדברה.

איך לזהות את תסמונת הפין הקטן?

בראש ובראשונה, אם ישנו חשש למיקרופניס בהריון על פי  גודל איבר המין ביחס לנורמה (לכל אחד משבועות ההריון ישנו ממוצע)/

ישנן בדיקות נוספות שחשוב לבצע על מנת לשלול פגיעות נוספות שאינן במערכת המין כגון תסמונת "פרדר ווילי" או "אנגלמן" הגורמות לתופעות קשות כגון השמנה, פיגור שכלי או בעיות מוטוריות.

ניתן לזהות מיקרופניס גם לאחר הלידה על פי מספר אינדיקציות:

  • אורך הפין קטן מ-2.5 ס"מ.
  • משקעי שומן או אזורים בעלי גדילה לא נורמלית.
  • בדיקות דם לרמות ההורמונים או בדיקות גנטיות לשלילה של מצב "אינטרסקס".
  • סריקה של איבר המין באמצעות בדיקות אולטרא-סאונד או MRI

במידה ואיבר המין קטן מבחינה רפואית ולא מדובר ב"פין חבוי" (אשר לרוב מתגלה לאחר ירידה במשקל) ויש הצדקה לטיפול רפואי, ישנן כמה דרכי פעולה:

ניתוח הארכת פין : בניתוח זה משחררים את הרצועות שמחברות את הפין לבסיס הבטן.

כך ניתן להגיע להארכה של 2 ס"מ ולאורך של 8 ס"מ בזקפה שכבר לא מוגדר כמצב בעייתי ומאפשר חדירה נוחה (אורך הנרתיק הממוצע זהה והוא נע בין 7 ל-8 סנטימטרים).

ניתוח מסוג אחר נעשה באמצעות שתלים, אך זהו ניתוח חדש יחסית ועדיין קיים בו סיכון מסוים.

הזרקת טסטוסטרון : אם הרופא הגיע למסקנה כי קיים מיקרופניס כבר בזמן הלידה, רצוי לבצע זריקות טסטוסטרון כבר בגיל הינקות מכיוון שבזמן ההתפתחות המינית הן הופכות לפחות יעילות.

במקרה הזה גודל הפין עשוי לגדול ב-100% או 3.5 ס"מ.

הורמוני גדילה : במידה ויש חשש כי לילד יש מיקרופניס אשר לא זוהה בזמן בלידה, ניתן לבצע טיפול התפתחותי כגון מתן הורמוני גדילה בין הגילאים 10 ו-13, וזאת על מנת למנוע טיפולים מיותרים.

 

 

 

 

 

 

 

 

צור עימנו קשר ונחזור אליך בהקדם:
פוסט זה פורסם בקטגוריה מידע מקצועי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.